<h1>מעשה רוקח סימן קכ"ז</h1>
<h2>דף כז.</h2>
מעשה הי' שהביאו לפני אבא מורי הריב"ק שופר א' והי' סדוק מעט יותר מציפור(י)ן אצבע קטנה ופי' כך שופר לארכו פסול היינו באורך טפח מן הפה הקצר אם נסדק שם פסול שאין כאן שיעור שופר אבל נסדק לארכו כלפי הרחב למעלה מטפח כשר מאחר שנשאר בו כשיעור שופר טפח כדאיתא בנדה ד' כ"ו ה' דברים שיעורן טפח ואלו הן שליא שופר כו' הילכך אם נסדק ונשתייר שיעור תקיעה כשר הלכך אם נסדק לרחבו של שופר ואם נשתייר (נ"ל שתיבת הילכך ט"ס וצ"ל ואם נסדק לרחבו של שופר ונשתייר שיעור תקיעה) ודבק בדבק שקורין גלוד פסול מאחר שדובקין שלו במינו אבל אם חיממו אצל האש או חיממו במים חמים כשר ניקבו בנקב שיש בו חסרון וסתמו בין במינו בין שלא במינו פסול שאינו שומע קול שופר ואם אינו מעכב הקול כשר ר' אומר סתם במינו כשר שלא במינו פסול כגון בשערות או בקרן פרה פסול וקימ"ל כר"נ מאחר שר"י מפרש דבריו במינו כשר אר"י והוא שנשתייר רבו וכן הלכה הילכך בעינן תלתא להחמיר שיסתום במינו ונשתייר רובו של שופר והוא שאינו מעכב התקיעה אבל בשאר דברים אפי' נשאר רבו קיים פסול הלכך שופר שנסדק ל"ל תקנתא שהוא מעכב את התקיעה כשופר שהוא מצופה זהב ומשנה את הקול מש"ה לא תני בברייתא שום תקנתא.
